יום שני, 13 בספטמבר 2010

אי קטן מלא ברקים




שלום לכולם ושנה טובה
לפני כמה לילות עברתי לילה קסום
זה היה לילה אחרי ראש השנה

התכנון המקורי היה פיקניק + שחייה לילת עם שתי ידידות מליטואניה שפגשתי שעבדו כאן בקיץ וזה היה הלילה האחרון שלהן
נפגשנו באחד החופים המסולעים של מלטה
כאלה שאתה עושה דרכך בזהירות בירידה במצוק למצוא נקודה טובה קרובה למים
הן הביאו שמיכה ייו  סברסים ונרגילה, אני גיטרה וערק
כל מה שצריך לפיקניק

רצה הגורל שבחרנו לשבת בנקודה שבה היה שקע במצוק הגיר כך שהיתה לנו מרפסת קטנה של סלע מעלינו
יעני מערה קטנה ולא עמוקה
חשוב להמשך

שתינו, ניגנו ואכלנו סברס
מידי פעם הבזיק אור לבן בשמיים, 
לא חשדתי 

במדינה בה כמעט כל יום יש חגיגות קדושים עם זקוקים ומליון תיירים עם מצלמות עם פלש אור לבן  בשמיים הוא לא דבר יוצא דופן

איפשהיא ביו בקבוק היין הראשון לשני ובין אואזיס לרובי ווילאימס החלו הברקים
בתחילה רחוק בצפון, יעני לכיוון סיציליה

לא חשדתי
מה אני חשדניסט
ואז החל טפטוף
טפטוף פה הוא דבר נדיר 
אז יצאנו ממתחת למרפסת הקטנה להרגיש את גשם והיה כיף
בשלב מסוים הגשם התחזק והברקים החלו להתקרב
נהיה רטוב וחלק 

נחזור למתחת למרפסת? ברור
נצית גחל בנרגילה ונמזוג יין
נגמר היין!
טוב אז ערק

שהברקים החלו להכות ממש קרוב ורעש הרעמים איים לשבור את הסלע עוד התלבטנו עם זה מסוכן וללכת 
או להישאר לצפות במופע האורות המדהים ביותר שראיתי בחיי
קח את זה גיל טייכמן

ואז פרץ מבול אדיר! 
התחלתי לחשוד

לא היה מצב לקום מאיפה שהיינו
אנחנו מצטופפים  מוגנים מהגשם מתחת לסלע ומבול אדיר מסביבנו
נחלי מים קטנים החלו לזרום מהסלעים שמהם ירדנו  לכיוון הים

אז לא נמזוג עוד כוס ערק?
יאללה..

וזה היה מפחיד!
כל ברק דמיינו את הסלע מעלינו נבקע וקובר אותנו לתמיד תחתיו עד שארכיאולוגים יגלו אותנו עוד 1400 שנה

אבל היתה לנו שורה ראשונה למופע ברקים
כל פעם הם קרעו את השמיים והשמיים נדלקו באור לבן שחשף ספינות ועננים
ואז שוב חושך
ושוב ברקים
כל שנייה ללא הפסקה
לארבע שעות !!

לאט לאט הסופה התרחקה מערבה ואיתה הגשם, שמולנו עדיין מופע ברקים בלב בים
אחרי המון זמן גילינו שהגשם פסק ממזמן וגם זרימת הנחלים הקטנים ואנחנו עדין יושבים ובוהים בברקים קורעים את השמיים
מרוב יופי לא יכולנו לזוז משם

בסוף זזנו, הלכנו לישון לקראת בוקר
סיום קצת אנטיקליימקס, אני יודע


תמונה שווה אלף מילים....