שלום.במהלך נסיעותי עם קבוצות לאתונה, שכולן קורות מוקדם בבוקר
פיתחתי שיגרת בוקר בעל כורחי.
קום
כבה את השעון מעורר
קום שוב ברגע האחרון
אוץ רוץ לנתב"ג
טוס.
בחוסר ברירה פיתחתי גם ארוחת הבוקר קבועה:
קפה דלוח וסנדוויץ' טונה יבש של ארקפה בדיוטי פרי, איך טונה יכול להיות
יבש??מהים הוא בא, מהים
אין ברירה, עדיף על הסנדוויץ' בולגרית היבש שמגישים בטיסה הזאת וקוראים
לו ארוחת בוקר
חייב לאכול משהו
אחרת אני אוכל את הראשון מנוסעי הקבוצה שישאל אותי שאלה..
תגיד הם מקבלים דולרים? תגיד יש פה מסעדות כשרות? יש סלט יווני?
טונה יבש או בולגרית יבש? טונה לוקח...
הבוקר לא הספקתי גם את זה...
ז"א היה לי זמן אבל משהו בסנדוויץ' טונה הביט בי ואמר לי: גבר.... היום
לא.. סמוך עלי
סמכתי עליו.. כמה פעמים בחיים כבר מדבר איתך סנדוויץ
?
אבל נשארתי רעב
ואף אחד בקבוצה לא נראה טעים.
נותרה אופציית הבולגרית, בחוסר ברירה אפילו מצאתי עצמי מצפה לו.
ואז הגעתי לגייט.
בורדינג פס בבקשה
הנה בבקשה.
ביפ ביפ ביפ
אדוני רק רגע בבקשה, הכרטיס שלך לא עובר במכונה.
.....
פעם, בימים עברו לפני שטביעת כף היד החליפה את החתמת הדרכון היה את רגע המתח
ששוטרת הגבולות לוקחת את הדרכון, מתקתקת במחשב ואז מסתכלת עליך במבט הכי חשוד בעולם
כאילו שמך בן לאדן ואתה בטוח שזהו! הפעם משאירים אותי בארץ! בטוח!
אבל אז נשמעת מכת החותמת על הדרכון ואתה יוצא לדרך, שמח ששוב לא עלו על
זה שאתה בעצם סוכן חשאי של ארגון סודי שרק אתה מכיר.
היום כבר אין את זה, את רגע המתח הזה, אתה בא, שם את היד,מוציא, שם שוב,
מוציא, שם שוב,מוציא, שם שוב ועוזב את הארץ
היום המתח הזה חזר...
מה זאת אומרת הכרטיס שלי לא עובר במכונה?
האם עברי הפלילי השיג אותי סוף סוף? אולי בעצם משאירים אותי בארץ כי אני
דמות מפתח בהרכבת הקואליציה ומיד תישלח מכונית לקחת אותי לירושלים? יור
קאנטרי נידז יו מיסטר מור...
לא נראה לי..
קול חביב קוטע את הרהורי..
מר מור? סליחה על ההמתנה, פשוט המחשב לא זיהה את המקום שלך כי שודרגת לביזנס.
כי שודרגת לביזנס.
כי שודרגת לביזנס.
ביזנס? אני? טוב נו
וכך מצאתי את עצמי מאחורי וילון הקסמים פעם ראשונה, אותו וילון המפריד
בין הנוסעים הפשוטים
לנו, אנשי העסקים המכובדים. מתחם ויאייפי מעופף! ואני בו!
מה? האם אני רוצה שתתלי לי את הז'קט? למה לא
מה? האם אני רוצה דרינק לפני ההמראה? למה לא
מה? האם אני רוצה מגזין מודפס על נייר כרומו משובח? למה לא?
לא, את לא צריכה להישאר ולדפדף לי, אני אסתדר כבר תודה..
מה? להרים את הדרינק כדי שתוכל לשים לי מפה!!! על השולחן לפני ארוחת בוקר? למה לא
מה? עוד דרינק עם האוכל? למה לא
כן, עוד לחמנייה טריה בבקשה, פשוט תניח אותה ליד פלחי הפירות הטריים.
בשאנז אליזה אוכלים סלומון מעושן, גם במחלקת עסקים של אלעל.
איזה ארוחת בוקר.... איזה כיף.
והמקום לרגליים... אררר... כמה מקום לרגליים! כמה אתם שואלים? בוא נאמר
ככה, בזמן שישבתי,
במקום שנותר בין הרגליים שלי לכסא שלפני צילמו תוכנית ריאליטי! הישרדות
מושב עשר מעבר
הבעיה...
התמכרתי לחוג הסילון!!
איך אחזור למציאות?
איך אחזור למחלקת תיירות?
איך אשב בצפיפות עם בני עמי?
איך אקרא שוב את מגזין אטמוספרה יולי 2008?
איך אחזור לסנדוויץ' בולגרית!?!?!?
לא!!!!!!!!!!!!!!
לפעמים עדיף לא לדעת מה אתה מפסיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה